כאן נביא מאמרים קצרים המכילים תובנות שניתן ליישם במסגרת חשיבה עסקית. אסטרטגיות שכדאי לנסות להשליך על התוכנית שלך, ואז לבחון אם נתקבלה השלכה מעניינת, אם לאו. תהליך זה של ניסוי וטעיה, הוא תמצית החשיבה. שימו לב כי מכל סיפור הצלחה פרטי, ניתן לייצר הכללה של אסטרטגיה ואז לנסות לנצל אותה לתוכנית שלי. אם נתקבל ייצור כלאיים שאינו משפר את הסיכונים, ניתן לעבור ולבחון אסטרטגיה אחרת. התאמה נכונה מפחיתה סיכונים ומגדילה סיכויים וניתנת להצגה מרשימה בפני משקיעים. בהצלחה!

בית ספר לעסקים

שאול שמש - בית ספר לעסקים

רחוב בן גוריון 1 בני ברק, מגדלי בסר, קומה 20

טלפון: 03-6169993

פקס: 03-6169983

מייל: mazkirut@shemesh-cpa.co.il

מידע שימושי לחשיבה עסקית - שאול שמש

מהם ראשי הפרקים המועילים לתכנית עסקית?

לטובת כל תלמידיי, הנה ראשי פרקים המתאימים לכל תכנית עסקית. ניתן להוסיף ולהוריד ראשי פרקים רלוונטיים כראות עיניכם בהתאם לתחום הנבדק. יש לרשום בעברית ברורה מאוד, ללא ניסוחים מעורפלים, בקצרה. ניתן לציין כי אינכם בטוחים או סגורים על סעיף כזה או אחר. כנות ודיוק הן אבני יסוד בכתיבת התכנית ומאפשרים הסקת מסקנות טובה. מומלץ להוסיף פסקת הסתייגות ממידע צופה פני עתיד.

פרופסור אורן קפלן : פסיכולוגיה חיובית - מה היא תורמת לך כיזם?

שמעתי סדרת הרצאות של פרופ' אורן קפלן (יו טיוב) וקראתי את המחקר "אושר אמיתי" של ד"ר סליגמן (הוצאת מודן), ושאלתי את עצמי במה תת ענף זה חדש של פסיכולוגיה, יכול לתרום ליזם בשטח.

אושר אמיתי נובע מזיהוי החוזקות הבסיסיות שלך וטיפוחן, ושימוש בהן בשגרת היום יום, בעבודה, באהבה ובמשחק. (סליגמן).

אבא עשיר, אבא תשאיר!

תודה לשי עוז על הכותרת המצחיקה והמקניטה.

כולם מציינים בפניי את הספר "אבא עשיר אבא עני" ואני מחויב לשאול - מה אני יכול ללמוד מהספר וליישם בחיי שלי? ובכן, אני מוצא כי הקריאה הנואשת להכנסות פאסיביות, מכל סוג שהוא, ולא דווקא משכר דירה על דירה שרכשת, היא ריאלית בישראל של היום וניתנת לביצוע ממשי. הכיצד?

אסטרטגית "לחם שחור " או אסטרטגית "הקטר של הרכבת"

בתוכניות עסקיות המוכרות מספר מוצרים ושירותים כדאי לסווג מוצר אחד כמוצר המהיר ביותר להימכר, עליו נרויח שולי רווח נמוכים יחסית, והוא יהיה ההצלחה הראשונה שתביא לקוחות ראשונים. למוצר זה נקרא "לחם שחור" על שום היותו מוצר בסיסי ביצור המוני יחסית. אכן כדאי כי מוצר זה יענה על צורך בסיסי יותר מיתר המוצרים. 

מודל בארות הנפט - מה הוא תורם לעסק מסונף?

עסק המתכנן להקים רשת חנויות ארצית, רשת סוכנויות ארצית, רשת חנויות אופטיקה ארצית וכו', מתחיל בתכנון מיקומים מדורגים לפי תכנית עסקית. התכנית תתחיל בחנות הדגל שהיא החנות הראשונה ואז נכנסים מיד לדילמה. (ככה זה בחיים!) כמה רחוקה תהיה החנות השנייה מהחנות הראשונה?

גלו את חוזקותיכם!!!

הרעיון הבא מובא מתוך הספר "עכשיו גלה את חוזקותיך" בהוצאת מטר ורוב הפוסט מצוטט מתוך הספר בלי בושה.

הספר הוא פרי מחקר של מכון גאלופ העולמי שהגיע למסקנה כי כישרונותיו של אדם הם קבועים וייחודיים וכי מרחב הצמיחה הגדול ביותר של כל אדם הוא בתחומי החוזקות שלו.

המסקנה הראשונה היא להשקיע בחוזקות שלכם ולא בחולשות שלכם.

איך מגדילים הערכת שווי אובייקטיבית של חברה?

יש לכם רעיון. בנית תכנית עסקית. אתם פונים למעריך שווי חברות על מנת לדעת כמה לדרוש מהמשקיע. נניח כי הרעיון גולמי וטרם החל הפיתוח או השיווק, (זאת על מנת להקשות על הפוסט הזה). איך אוכל להשפיע על מעריך השווי האובייקטיבי המקובל בשוק שלי, על מנת להגדיל משמעותית וללא שקרים, את השווי שיפסוק לי?

אסטרטגיית נקודת איזון - מהי?

בתחום גיוס ההון ממשקיעים, בתקופת המיתון האחרון, בלטה אסטרטגיית נקודת האיזון, לגיוס הון ממשקיעים אסטרטגיים.

אסטרטגיה זו גורסת כי אם הרעיון שלי הוא בתחום תוכן לסלולר למשל, אזי המשקיע הכי מתאים יהיה גוף, שכבר בשנה שחלפה, הוציא הוצאות לרכישת תוכן סלולרי, בסכום ניכר.

האסטרטגיה הכי מנצחת למיתון סיכונים : מכירה מוקדמת. למה היא מתאימה לכל תוכנית עסקית?

תוכניות עסקיות רבות נותרות מסוכנות מידי ללב ולכיס של היזם המתחיל, גם אחרי שכלולן ודיוקן. כלומר, יש לסכן סכום כסף רציני והיזם לא מעוניין בכך. אז במקום לוותר על הרעיון לגמרי, ובמקום להרגיש קורבן שאינני הבן של "אבא עשיר", ניתן לנסות וליישם אסטרטגיה של מכירה מוקדמת. נביא להלן מספר דוגמאות מוצלחות:

אסטרטגיית מדרגות - משפרת בטחון ליזם. כיצד ליישם זאת?

רבים האנשים שיש להם תחביב אומנותי כדוגמת ציור או מלאכת יד והם אינם מוצאים את היוזמה לפתח את התחביב לעסק. התירוצים מתחילים בחוסר בטחון עצמי ונגמרים בחשש שלא מגיע להם שישלמו להם בעבור אומנותם.

לאלה וגם לאלה אני מציע אסטרטגיית מדרגות. כלומר לדרג במדרגות קטנות את שלבי המכירה וההתקדמות כך שהמעבר למדרגה הבאה יתאים לרוח היזם.