במהלך כתיבת התוכנית אתה מתוודע לצדדים הלא מבריקים שלך   ומציין את חולשותיך בתוכנית  וחושב כיצד הן לא יפילו אותך. כיצד לעקוף אותן.

השיטה הפופולרית היא  מציאת שותף שמשלים אותך. כלומר חוזקותיו משלימים את חולשותיך.

צמדים מוכרים הם: איש המשרד ואיש  השטח.  פרס ורבין. האסטרטג והמבצע.

אני מכיר הרבה זוגות שותפים מוצלחים, כאשר האחד משווק , ומסתובבב בשטח, ומפלרטט עם השוק.

השני איש משרד, תאורטי, מסודר, מהוגן, מרשים, אחראי על  המשכורות. מכין ניירת למכרז. אחראי על המחשבים.

זהו מודל טוב להצלחה, ויש לכתוב עליו בהרחבה בתוכנית, בהמשך לחולשותיך. 

כדאי להדגיש במה אתה לא עוסק כי השותף יעסוק. ובמה השותף לא יעסוק כי אתה תעסוק. ואז כל אחד על נתיב חוזקותיו . 

זה עובד?

תאר לך את איש השטח משוחרר מניירת. יש לו פי 2 מוטיבציה למכור. וזה עובד.

תאר לך את האיש המפחד מהשטח מקבל פטור מהשטח? יש לו הקלה שיש לכוונה לפעילות מאוד מוסדרת משרדית ובצורה יעילה. וזה עובד.

בעת החיפוש אחר שותף, כדאי לדבר בשפת החוזקות והחולשות. ולהתגבר על מחסום הבושה. ואל תגידו שאין בושה. אנו לא מדברים ישירות על חלוקת תפקידים לפי חולשות בדרך כלל.

בהצלחה.